<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער א'</h1>
<h2>דף ה.</h2>
וצריך שיהיו בית דין שלשה, זה בורר אחד וזה בורר אחד, והם יבררו דיין שלישי. ובעלי דינין שקבלו עליהם לדיין קרוב או פסול, קיים לאחר גמר דין. קודם יכולים לחזור. רי"ף פרק זה בורר, ר"ם פ"ז דשופטים. ומומחה דן אפילו יחיד. ודעת רבינו שרירא [דוקא] מומחה החשוב בדורו, דפקיע במשנה ובתלמוד ובשיקול הדעת, וכן דעת בעל העיטור. ודעת הרי"ף בתשובה במי שבירר לו דיין שיכול לחזור. ואם כתבו שטרי בירורין אין יכולין לחזור. ויש אומרים דמשטענו לפניהם שוב אינם יכולים לחזור. כן דעת רבינו הרשב"א ז"ל פ"ק דמציעא. ושנים שלא קבלום אין דיניהן דין.
<h2>דף כג.</h2>
וצריך שיהיו בית דין שלשה, זה בורר אחד וזה בורר אחד, והם יבררו דיין שלישי. ובעלי דינין שקבלו עליהם לדיין קרוב או פסול, קיים לאחר גמר דין. קודם יכולים לחזור. רי"ף פרק זה בורר, ר"ם פ"ז דשופטים. ומומחה דן אפילו יחיד. ודעת רבינו שרירא [דוקא] מומחה החשוב בדורו, דפקיע במשנה ובתלמוד ובשיקול הדעת, וכן דעת בעל העיטור. ודעת הרי"ף בתשובה במי שבירר לו דיין שיכול לחזור. ואם כתבו שטרי בירורין אין יכולין לחזור. ויש אומרים דמשטענו לפניהם שוב אינם יכולים לחזור. כן דעת רבינו הרשב"א ז"ל פ"ק דמציעא. ושנים שלא קבלום אין דיניהן דין.
<h2>דף לא.</h2>
והאומר אם לא אביא ראיותי עד זמן פלוני יהיו דבריי בטילים, אפילו לא בא לא הפסיד כלום אם בא אחר זמן ומצא ראיה. ואם אמר אין לי ראיה כלל ודנו, אע"פ שהוציא אחר כן אינו כלום, והטעם פרק זה בורר. וקטן יורש, אפילו אמר אין לי ראיה, מביא אחר גמר דין (ו)ר"ם פ"ז דסנהדרין. ותשובה לרשב"א במי שהתנו אם אין אתה מביא עד יום פלוני ראיותיך [בטלות], ולא בא, דלא הפסיד כלום, רק אם קנו מידו. ובפרק ארבעה נדרים בנדרים [כ"ז ע"ב] ממש כזה המעשה דכ' לעיל.
<h2>דף לא:</h2>
היכא שנתעצמו בעלי דינין זה אומר נדון כאן וזה אומר נלך לבית הוועד, כופין ללוה לילך, דעבד לוה לאיש מלוה. אבל אם רוצה המלוה דן בעירו. ואיתה פרק אחרון בר"ה [ל"א ע"ב]. ושואלין בבית הוועד ודנין כפי מה שיבוא משם. ואם הלוה אמר אני אעשה ההוצאה ונלך לבית הוועד, הדין עמו. כן דעת בעל העיטור. ודעת הר"ם (ו)אם רצון המלוה לילך שכופין אותו, וכן בנזק וגזילה, אבל לא בטענה רקנית. וכתב הר"ם בפ"ו בהלכות שופטים כי בזמן הזה שיש מקומות ששם חכמים מומחים [יותר] ממקום אחר, אם רצון המלוה לילך שם, כופין ללוה. וכן דעת הרשב"א, וראיתו מצדק צדק תרדוף כדאיתא (פ"ג) [פ"ד] דסנהדרין [ל"ב ע"ב].
ומי שאומר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני, י"א שאין שומעין לו אם דן מרצונו, וההיא דסנהדרין במי שכפאוהו ודן בעירו. ואפילו למי שכפאוהו אין כותבין לו הטענות.
